ישראל מוותרת על המירוץ למודלי שפה: “נתמקד בפתרונות AI לעולם האמיתי”

ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא”ל (מיל’) ארז אסקל, הציג בכנס בינת אקספו 2026 אסטרטגיה חדשה הממקדת את ישראל ביישומי בינה מלאכותית, אבטחה ושילוב הטכנולוגיה במרחב הפיזי, במקום בתחרות על פיתוח מודלי שפה ענקיים ותשתיות מחשוב כבדות

ישראל אינה מתכוונת להתחרות במעצמות הטכנולוגיה בפיתוח מודלי שפה גדולים או בהקמת תשתיות ענק לבינה מלאכותית. במקום זאת, האסטרטגיה הלאומית החדשה מבקשת למנף את היתרונות היחסיים של המשק הישראלי בתחומי החדשנות, המהירות והיכולת לפתור בעיות מעשיות.

כך אמר ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, תא”ל (מיל’) ארז אסקל, במליאה המרכזית של כנס בינת אקספו 2026 שנערך בגני התערוכה בתל אביב.

לדברי אסקל, ישראל שואפת להפוך מ”אומת הסטארט-אפ” ל”אומת כל שכבות ה-AI”, תוך התמקדות ביישום הטכנולוגיה בשטח ולא במירוץ הגלובלי אחר מודלי השפה המתקדמים ביותר. לדבריו, השיח הבינלאומי בתחום הבינה המלאכותית מתמקד כיום בעיקר בתשתיות מחשוב, צריכת אנרגיה ומאבקי כוח טכנולוגיים, בעוד שהשאלה המרכזית כיצד הטכנולוגיה משנה את חיי היום יום עדיין נותרת בשוליים.

“אנו חושבים שהעולם שרוי כעת במבוכה”, אמר אסקל. “כשאני יושב עם עמיתים ומקבילים לי בעולם, כולם שואלים למי יש יותר אנרגיה, ואיש לא שואל מה עושים עם ה-AI בחיים האמיתיים. את המבוכה הזו אנו רוצים לנצל כדי להביא פתרונות שיתנו מענה לבעיות אמת”.

לדבריו, למרות ההתקדמות המרשימה בתחום, הבינה המלאכותית טרם חוללה שינוי משמעותי במרחב הפיזי. “נראה שהבינה המלאכותית עוד לא פגשה את החיים עצמם”, אמר. “המכולת השכונתית, הרחוב או הרכב שבו אנו נוסעים עדיין אינם שונים מהותית”. מתוך תפיסה זו גיבש המטה הלאומי את חזון “Live the AI”, שמטרתו לחבר בין יכולות הבינה המלאכותית לבין העולם הפיזי באמצעות שיתופי פעולה עם התעשייה המקומית.

אסקל הציג שלושה מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה החדשה. הראשון הוא יצירת סביבה בטוחה ומאובטחת שתאפשר לארגונים ולאזרחים לאמץ בינה מלאכותית ללא חשש. השני הוא פיתוח יישומים ממוקדי מציאות, המותאמים לאתגרים ממשיים בתחומי המשק, התעשייה והשירותים. השלישי הוא חיזוק האקו-סיסטם הישראלי באמצעות העמקת שיתופי הפעולה בין חברות, גופי מחקר, ממשלה ויזמים.

לדבריו, המדינה מבדילה בין חברות המפתחות טכנולוגיות AI לבין גופים המטמיעים אותן, ופועלת להעניק כלים ותמיכה לשני המגזרים. עם זאת, הוא הדגיש כי מנוע הצמיחה המרכזי יישאר המגזר הפרטי. חברות הטכנולוגיה, מומחי ה-IT ואנשי אבטחת המידע יהיו אלה שיובילו את הקמת התשתיות, כולל מרכזי הנתונים הנדרשים לתחום, בעוד שהממשלה תתמקד ביצירת סביבה רגולטורית תומכת, הקמת מעבדות וקידום שיתופי פעולה.

“אני ממש אופטימי”, סיכם אסקל. “בדרך זו חברות מישראל יבנו את כלל שכבות ה-AI ויביאו את המוצרים הללו לעולם”.

קישור לכתבת המקור שפורסמה ב"ISRAEL DEFENSE" לחץ כאן.