"גיבורי ה-AI יהיו אלה שיכניסו לתוכה נשמה"

"צריך להיכנס ל-AI לאט ובזהירות, כמו מפגש קיפודים", אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים ● "לא ברור האם זו בועה ומתי היא תתפוצץ, או שזה סיפור גדול; כולם רצים כעדר ולא בטוח שהערך יושג בקרוב", ציין

"סמואל לנגלי, ממציא וחלוץ תעופה אמריקני, היה הראשון לטוס בכלי הכבד מן האוויר. אלא שהוא לא נכנס לדפי ההיסטוריה, כי המניע שלו היה רווח כספי. האחים רייט, לעומתו, היו חסרי השכלה, מימון וקשרים – אבל מה שהניע אותם היה תשוקה, רצון לשנות ולשפר את פני האנושות. כך גם בעולם הבינה המלאכותית: גיבורי ה-AI יהיו אלה שיבואו עם תשוקה ויכניסו לתוכה נשמה – הארכיטקטים, עורכי התוכן, המנהלים, המובילים והמעצבים. מי שיביא נשמה לעבודה יקבל הרבה מקום ויהיה דרוש יותר, כי רעיונות ה-'חשיבה' וה-'יצירתיות' יהיו במחסור", כך אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים.

בן צור דיבר במליאה המרכזית של בינת אקספו 2025 – כנס שנערך זו הפעם ה-20. השתתפו בו יותר מ-7,000 נציגי לקוחות של בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את המליאה המרכזית הנחה עמרי ברק, יועץ תוכן ו-AI, מגיש הפודקאסט טראשטק ובעבר כתב הטכנולוגיה של חדשות 12.

לדברי בן צור, "מהפכה מוגדרת כשעושים לאירוע 'הפצה', שמביאה לכך שהוא מגיע לכולם ונוגע במסה גדולה של אנשים. המצאות קטנות, גם חשובות – אינן מהפכות, אלא חלק מהן. מהפכה קורית כשיש נקודת מפנה, תזוזה של 180 מעלות, וכיום אנחנו נמצאים בנקודה שכזו במהפכת ה-AI. מהפכה מתרחשת ברגע, אולם התשתיות שלה נבנות זמן רב לפני כן. למשל, סוריה התבוססה במשך שנים בכשל כלכלי מטורף ובתעשיית סמים עניפה, אבל המשיכה להחזיק מעמד, עד שאחת משלוש הרגליים שלה, החיזבאללה, קרסה".

הוא ציין כמה מהפכות טכנולוגיות משמעותיות לאורך השנים: "השנה מלאו 50 שנים למהפכת המידע. אחריה הייתה מהפכת המובייל: מכשיר שהוא פלטפורמה אחודה, ש-'מתיך' רדיו, רשת, מערכת הפעלה ומחשוב מועט צריכה – והכול בכף היד. הנייד התפתח ככלי נגישות מרחוק, ובין 2007 ל-2017 גדל השימוש בו. מהפכת הדיגיטל בעשור הקודם, בשילוב ענן, DevOps, תוכנה כשירות (SaaS) וסייבר תרמו למהפכה ששינתה את חיינו – והיא לא הייתה יכולה לקרות בלי האונליין, המובייל, הקישוריות והדאטה".

"ה-IT זה דבר חמקמק"

"הבעיה", ציין בן צור, "היא שארגונים יישמו דיגיטל ולא ראו החזר השקעה מזה. ה-IT זה דבר חמקמק ולא תמיד מביא ערך בחזרה. השוק הבין מה להביא למשחק: חיסכון, התייעלות וחדשנות, אלא שכולם כרוכים בהשקעה. ב-2022 תמו שבע השנים הבשלות של מהפכה זו".

לדבריו, "אנחנו מצויים בין שתי תקופות – העולם הישן, מהפכת המידע, והעולם החדש, השונה מאוד, של הבינה המלאכותית. תפקידנו הוא לבנות את הגשרים שיחברו בין העולמות".

"ה-GenAI מייצרת עוד אי ודאות"

בן צור מנה כמה התפתחויות מחמש השנים האחרונות – שנים שלדבריו "היו מטלטלות, עם שינויים גדולים. בממד הביטחוני יש ריבוי של אזורי עימות, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. בממד הטבע – רעשי אדמה ושריפות. בממד הכלכלי אנחנו חווים מלחמת סחר, שבבים ותעריפים. מהפכת הדיגיטל, בשילוב המדיה החברתית, מערערת את כולנו. זו מציאות חדשה וכאוטית, שכעת נוספת לה הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), שמייצרת עוד אי ודאות. הטכנולוגיה עוצמתית ומהירה, וחושפת אותנו לשינויים גדולים שאיננו יודעים להכילם, קושי בהבנת השינויים, חוסר יכולת לחיזוי, ריבוי פייק וריבוי דאטה, שמציפה אותנו. חלק מהדאטה הזו הוא דברים לא חשובים, וקשה לברור את המידע האמיתי".

"לפי מועדי המהפכות הקודמות, עד 2030 נהיה באירוע אחר לגמרי", אמר. "בינתיים אנחנו במהפכת ה-AI, שמכילה טכנולוגיות שנמצאות הרבה שנים: מעבדים גרפיים, אלגוריתמים, מודלי שפה גדולים (LLMs) ולימוד מכונה. מה שגרם לאירוע להיות מהפכה הוא הבינה המלאכותית היוצרת. היא עברה הליך הנגשה להמונים מאוד מהיר, עם GPU חזק, עוצמה מחשובית, אלגוריתמים חכמים ותחושת נוחות ופשטות לטכנולוגיה סבוכה".

"ה-AI – בינה קטליטית, זרז לחדשנות גם בתחומים אחרים"

בן צור ציין כי "הדברים שגרמו להאצת הבינה המלאכותית הם העוצמה הגלומה בה והיכולת שלה להיות בינה קטליטית, זרז לחדשנות גם בתחומים אחרים. לכן היא תשפיע בקנה מידה של טריליונים על הכלכלה העולמית". הוא הוסיף כי "התל"ג העולמי הגיע לשיא ב-1975, ומאז הצמיחה במגמת ירידה. ה-AI 'מקבלת כבוד', כי היא מגלמת פוטנציאל צמיחה – ואז אנחנו משכנעים את עצמנו שהיא תביא להגדלת הפריון".

"אנחנו נמצאים בין תהליכים סותרים: האנליסטים מדברים על גידול בשיעור של 8%-9% בתקציבי ה-IT בארגונים, ואילו המנמ"רים – על גידול של 2%-3%", ציין מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. "הפער נובע מהקושי הגדול בחיזוי. המענה, כנראה, יהיה באמצע. מי שישקיע מעט – לא ישרוד. מנגד, חלק מה-IT יקר, עם AI, ענן ו-SaaS – ויש חשש מ-'אינפלציית IT' מאוד גבוהה. 60% מהארגונים מדברים על לחץ משמעותי מצד ההנהלה להכניס בינה מלאכותית, אך רק 25% מהם רואים את הערך שהארגון יקבל מזה. ייקח זמן לפתח ולהטמיע טכנולוגיות שתהיינה גם בטוחות, גם ישימות וגם מניבות ערך – ולכן צריך להיות זהירים: כן, להיכנס לתחום, כי אין ברירה – אבל חשוב לעשות זאת הדרגתית ובזהירות, כמו מפגש בין קיפודים. לא ברור האם זו בועה ומתי היא תתפוצץ, או שזה סיפור גדול. כולם רצים כעדר ולא בטוח שהערך יושג בקרוב".

"החשש: ה-AI תהיה מפלצת גדולה מדי"

לפי בן צור, "יש חשש שהבינה המלאכותית תהיה מפלצת גדולה מדי. היא יוצרת עוד חששות – מפני איום ההשתלטות עלינו ומאובדן פרנסה. עוד חשש מגיע מהניאו-טכנו-פיאודליזם – קבוצות קטנות שקובעות מראש את התנהגות השווקים ומשתלטות על מידע. ה-AI נתפסת כמאוד מסוכנת, ככזו שעלולה להביא אותנו לכאוס או לדיסטופיה. ועדיין, החשש הגדול והנכון הוא מכאוס. ענקיות הטק הן המשקיעות הגדולות ב-AI, בהיקף של כ-50 מיליארד דולר מדי רבעון".

לסיכום הוא אמר ש-"אנחנו עדיין במלחמה, המחירים יקרים ויש חטופים שעודם בעזה. נקווה שלאחר המלחמה נביט באופן שונה על תהליכים, ואולי נבנה תפיסות חדשות, והטכנולוגיה ואנשים טובים יביאו לעולם טוב יותר. למרות האתגרים, חווינו גידול דו ספרתי בפעילות שלנו ב-2024 ולהערכתי, השנה נמשיך לצמוח".