היכונו לעידן של דיגיטל על סטרואידים: נדרש לנטר הכל, בכל מקום ובכל זמן

זה בדיוק המקרה בו נתקלה פייסבוק, כאשר באוקטובר 2021 הפסיקו שירותיה – כולל מוצרי הבת הכוללים את פלטפורמות אינסטגרם, וואטס אפ ומסנג'ר – למשך שש שעות. העלויות הכספיות הישירות היו הפסדים מהכנסות פרסום בפלטפורמות פייסבוק בהיקף מוערך של 79 מיליון דולרים. אלא שהנזקים העקיפים היו גדולים הרבה יותר – ובראשם נזקים למוניטין של פייסבוק. ארגונים כבר לא ראו את פייסבוק כספק בעל רמת וודאות של 100 אחוזים, והתוצאה היא בנייה של חלופות וגיבויים לשירותים אותם צרכו ארגונים רבים מפייסבוק ללא חשש או דאגה.

תלות גוברת בדיגיטל

וזה מביא אותנו למהפיכת הדיגיטל, כי נדמה לנו לכאורה כאילו אנו מצויים כבר היום בשיאה של מהפיכת הדיגיטל. האפשרויות שאנו מקבלים היום מהטכנולוגיה מעניקות לנו עושר חווייתי עצום יותר מאשר בכול נקודה אחרת בעבר. זה נכון בהיבט האפליקטיבי הארגוני, וזה נכון על אחת כמה וכמה למשתמשי הקונסיומר. אבל זה נכון בעיקר כאשר אנו משווים את עצמנו לעבר. עתיד העולם הדיגיטלי יציע לנו מגוון כה עצום של חוויות – בסדרי גודל שאנו יכולים רק לדמיין.

מאידך, זה גם מציף את התלות האדירה שתהיה לנו כבני אדם, כארגונים ואפילו כמדינות וחברה אנושית ביכולת לקיים רציפות טכנולוגית, מסביב לשעון, בכול מקום. כול העולם האפליקטיבי העשיר של ההווה, ובטח של העתיד, לא יעבוד אם לא נוכל לשמור את המערכות פעילות ברציפות טוטאלית. את זה למדה פייסבוק על בשרה בצורה מאוד כואבת באותה תקלה משנת 2021, וזה לקח שצריך להילמד על ידי כול מי שעבר טרנספורמציה דיגיטלית, או מצוי בעיצומה של טרנספורמציה כזו בעתיד.

אין מחילה לתקלות

זה מביא אותנו לצורך של ארגונים לבצע ניטור, ניטור ושוב ניטור. ניטור של מה? של תשתיות ה-IT, של האפליקציות, של החומרה ושל התוכנה, ניטור של סביבות הענן ושל האון-פרמיס. ניטור של הכול, כול הזמן, בכול מקום. הניטור הזה חייב להתבצע בצורה עמוקה, הוא חייב לספק ל-CIO את השקט הדרוש לו כדי לעבוד. כי בעידן המגה-דיגיטל לא תהיה סליחה או מחילה לנפילה, גליץ', תקלה או מעידה. הציפייה של המשתמשים היא אבסולוטית, לקבל זמינות בכול זמן. זה יהיה נכון על אחת כמה וכמה בעידן בו המשתמשים החדשים כלל לא יהיו אנושיים – אלא רובוטים, בוטים או מערכות AI חכמות בענן. המערכות הללו לא מקבלות מייל התנצלות, לא מעניין אותן מה הסיבה לתקלה וכמה זמן ייקח לתקנה, הן זקוקות להזנה בלתי פוסקת של נתונים כדי להמשיך ולהפעיל את המערכות שתלויות בהם לתפקוד.

ניקח דוגמא מהעולם המוכר לנו. בדרך כלל נהוג לנטר את מידת הזמינות של מערכות דוגמת פורטל האינטרנט והמערכות התומכות בו. הימים הללו כבר אינם רלוונטיים. כיום נדרש למדוד את מידת הזמינות של כול המערכות, אלו שמצויות בממשק עם לקוח, אלו שמצויות ב-Back Office, וכול מה שבאמצע.

כך לדוגמא – מערכות הגנת הסייבר. נדרש ניטור מלא שלהן כדי להבטיח שיהיו זמינות מסביב לשעון. אם יש חסמים או צווארי בקבוק הקשורים למערכות אלו – הרי שמדובר על פרצה שהאקרים פוטנציאליים יכולים לנצל. מי שלא ינטר – לא יהיה מוגן. אם נרחיב את האמירה מתחום ספציפי של מערכות לעולם הרחב יותר – נדרש ניטור מלא, מסביב לשעון, של הכול, פשוט הכול.

שוק בגדילה מתמדת

זו כנראה הסיבה שגם נראה בשנים הקרובות גידול ניכר בקצב ההצטיידות של ארגונים במערכות ניטור של תשתיות ה-IT והדיגיטל. כך לדוגמא, חברת המחקר Global Market Insights מעריכה כי עד שנת 2032 נראה קצב גידול שנתי של 15% בהיקף השוק של המערכות לניטור הרשת הארגונית, וכי השוק יגיע בקצה טווח התחזית להיקף של 12 מיליארד דולרים לשנה. אם יורשה לי לספק תחזית אישית – הקצב של גידול השוק הזה יהיה אף גבוה יותר, ובהתאמה גם ההיקף הכספי שלו יהיה גבוה ומשמעותי הרבה יותר.

לסיכום, ארגונים נדרשים כבר היום, לא בעתיד, לבחון מחדש את כול הנחות היסוד שלהם לגבי הניטור של כלי הטכנולוגיה אצלם בארגון, לשאול שאלות צופות פני עתיד, לשבור פרדיגמות של העבר, ולבצע את הפעולות הנדרשות כדי לחזק כבר היום את התחום הכה קריטי הזה. פייסבוק הייתה ב-2021 גדולה וחסונה מספיק כדי להתגבר על התקלה שחוותה, להפיק לקחים ולהתקדם הלאה. ארגונים קטנים יותר חייבים ללמוד את הלקחים הללו, להשקיע ביצירת רציפות דיגיטלית מלאה, ולבנות את התשתיות שיסייעו להם לעשות זאת.