רוצים משילות? בואו נתחיל בריבונות על הנתונים

משילות היא יעד אסטרטגי של כל ממשלה החותרת לשליטה במנגנוני קבלת ההחלטות. בעידן הדיגיטלי ממשלות וחברות מסחריות עוסקות במשילות בהיבט אחר לגמרי: מי יהיה הריבון על מידע? מי יחליט כיצד להשתמש בו ולמסחר אותו. הזהב החדש מניע כלכלות ולכן השליטה עליו היא כה קריטית. 

ההצלחה המסחררת של הענן הציבורי באמצעות חברות כמו אמזון, מיקרוסופט, גוגל, אורקל ואפילו עליבאבא פתחה לכל חברה בעולם  גישה לטכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות לפתח מוצרים ושירותים באמצעות שירותים ענניים. כמעט בלחיצת כפתור  ניתן לפרוס  אפליקציה להזמנת חדרי מלון שפותחה בצרפת לשימוש בארגנטינה, דבר שמאפשר לחברות לצמוח במהירות ובקלות. עם זאת, ארגונים ישראלים, כמו ארגונים בכל העולם, משלמים על כך מחיר כבד שכן הפריסה העולמית חושפת אותם לרגולציה, חוקים ופסיקות של המדינה שבה מטה חברת הענן. על פי מחקר של Vanson Bourne שהוזמן על יד חברת VMware ליותר מ-100 מדינות יש חוקים המגדירים את האופן שבו יש לנהל ולאחסן את הדאטה ורובם של החוקים משתנים כל העת. חוץ מצורת האחסון לעתים הרגולציה מחייבת לשכפל נתונים בתוך גבולות המדינה הזרה ומגבילה את ניוד הנתונים ושיתופם עם מדינות אחרות שבהן חלים חוקי פרטיות ודאטה אחרים. ארגונים רבים מתקשים להתמודד עם סבך הרגולציות של מדינות ועקב הפרות הם מחויבים בקנסות שמגיעים לעתים למאות מיליוני דולרים.

כך נולדה תפיסת הענן הריבוני (Sovereign Cloud) שנועד לפשט את חששות הארגונים מפני תסבוכת הרגולציה של מדינות שונות, מאפשר להם לפעול בחופשיות ברחבי העולם ובמקביל לשדרג את אבטחת המידע לרמות חדשות. הכללים המגדירים את ארכיטקטורת הענן הריבוני מגובשים בארגונים כמו Gaia-X שאומץ על-ידי הפרלמנט האירופי וחברות בו מאות חברות מסחריות וגופי ממשל שמניחים ביחד את היסודות ליישום המסחרי של התפישה.  

הענן הריבוני הוא בבעלות אזרח המדינה בה הוא פועל, הוא רשום בה ומשרת את אזרחיה. הוא מאפשר לארגונים לרבות ממשלות, תעשיות עתירות רגולציה כמו פיננסים ובריאות ועוד לעבד ולשמור בבטחה מידע רגיש שכפוף ומציית רק לחוקי המדינה שבה הוא שוכן. בהגדרה, למדינות אחרות אין גישה למידע הנמצא בענן הריבוני והוא אינו כפוף לחוקיהן, פסיקות וכדומה.

לצד הביטחון המשפטי שהוא מעניק, ענן ריבוני מאפשר שיתוף נתונים מאובטח עם גופים מחוץ לגבולות המדינה שבה הוא שוכן. לדוגמא, שיתוף פעולה מודיעיני בין גופי משטרה, בין מוסדות בריאות וחברות ביטוח. הוא מבטיח ציות מתמשך לרגולציה בינלאומית כמוHIPAA  בתחום ביטוח הבריאות (Health Insurance Portability and Accountability Act).

ענן ריבוני מבטיח זמינות ברמה של 99.999% והוא פועל בסביבה מאובטחת לחלוטין, .הוא מחזק את אבטחת הנתונים ואת פרטיות הלקוחות ומגדיל את זמינות השירותים, מהירות התגובה והגישה. לצד רמות חדשות של אבטחה פיזית, הענן הריבוני מתאפיין בהפרדה של התקשורת מקצה לקצה בתקן גבוה ועם הפרדה לוגית בין סביבות של לקוחות.

מחקר חדש של IDC חושף את האטרקטיביות של הענן הריבוני בקרב מדינות אירופה, כבר בשלב ראשוני זה של התפתחות התפישה. על פי המחקר, 21% מהארגונים ביבשת מעוניינים ביכולות של ענן ריבוני, בראשם ארגוני ממשלה, מוסדות פיננסים, ייצור, קמעונאות והפצה ועוד.   

ענן ריבוני על שלל מאפייניו הייחודים הוא בסיס מצוין להמשך צמיחת הכלכלה הדיגיטלית של ישראל ותעשיית ההיי-טק הזקוקה לבעלות מלאה על הדאטה, נטרול חששות מהתערבות של מדינות בדאטה שלה ורמות גבוהות מסוגן של זמינות, פרטיות ואבטחה. מסחור הערך הטמון בדאטה יהיה קל ומהיר יותר וארגונים בישראל יוכלו להתמקד בצמיחה ללא דאגות האופייניות לעננים רגילים. הענן הריבוני הוא אינטרס גם של ממשלות השואפות לשמר את כושר התחרות של תעשיית ההיי-טק שלהן.